שבע טעויות שישראלים עושים כשהם כותבים מסמך באנגלית

 

  1. מנסים לנחש את האיות הנכון לבד. אל תגידו 'יש בודק איות'. לפעמים ייתכן שתאייתו מילה שאכן קיימת – אבל אינה המילה שאתם צריכים. בודק האיות יאשר, אבל מי שאתם כותבים לו לא בדיוק יתרשם לטובה. כך קרה לי למשל לראות ישראלי (אחרי רילוקיישן רב שנים בארה"ב!) מאיית את המילה private (פרטי) כ- privet (שם של שיח נוי), ואחר שרצה לדבר על משרדים הבנויים לפי open plan (מרחב פתוח) שהפך אצלו משום מה ל – open plane (מטוס פתוח).

 

  1. מחפשים מילה שהם צריכים במילון עברי-אנגלי ולא טורחים לבדוק את המילה שמצאו מהצד השני. זה התאום של 'אבל בודק האיות אישר את זה!'. ומזכיר לי תמיד את הסיפור של מורתי לאנגלית בתיכון, זכרונה לברכה, על התלמידה שרצתה לכתוב חיבור על סדר בארון הבגדים שלה וכתבה חיבור על סדר בארון הקבורה שלה. גם אם לא יריתם עד כדי כך רחוק מהמטרה, אתם עלולים להישמע לא מקצועיים בעליל אם תבחרו את המילה הלא נכונה. למשל: תארו לעצמכם מצב שאתם צריכים לכתוב למטה בארה"ב שאתם מחפשים עובד זמני בגלל העומס הנוכחי. אתם לא יודעים איך אומרים 'זמני' באנגלית, ולכן בודקים במילון אינטרנטי כלשהו, בוחרים את המילה שנשמעת לכם הכי מקצועית, וכך מודיעים חגיגית לאמריקאים שאתם מחפשים provisional worker. ובכן, המונח הנכון הוא temporary worker.

 

איך יודעים מהי המילה הנכונה? או שתגגלו את המילה האנגלית שאתם חושבים לבחור בה ותבדקו באילו הקשרים היא מופיעה, או שפשוט תגגלו, בתוך מרכאות כפולות, את המשפט המלא או הביטוי שאתם חושבים להשתמש בו. במקרה לעיל, למשל, הייתם מקבלים למעלה מ-400,000 תוצאות על temporary worker  ופחות מאלפיים על provisional worker. והרוב, כמובן, קובע. כשמדובר באובייקטים פיזיים, גוגל תמונות גם יכול לעזור. העיקר: אל תניחו שהמילה במילון היא המילה הנכונה עד שלא בדקתם היטב את משמעותה באנגלית.

 

  1. שוכחים להתייחס לאותיות גדולות. גם אם האנגלית שלכם ממש טובה, יהיה לכם קשה להותיר רושם רציני אם התזכיר שהכנתם כולל משפטים כמו i will send the english sample to the russian lab. שננו היטב את כללי השימוש באותיות גדולות – ואז יישמו אותם.

 

  1. לא ממקמים את הפיסוק במקום הנכון. למען ההוגנות, זה יכול לקרות לכם גם אם אתם דוברי אנגלית מבטן ומלידה מהסיבה הפשוטה שמיקום הפיסוק ביחס לציטוטים משתנה בין אנגלית בריטית ואנגלית אמריקאית. ברוב המקרים, לכן, לא תיצרו כאן קטסטרופות. אבל אם אתם שולחים, למשל, קטע כתוב שאמור להיכלל בחוברת שמוציאה החברה, כדאי שתצמדו לכללים המקומיים. באנגלית בריטית – סימני הפיסוק ממוקמים מחוץ למרכאות שסביב ציטוט (כמו שנוהגים בדרך כלל בעברית). באנגלית אמריקאית – סימני הפיסוק ממוקמים בתוך המרכאות שמסביב לציטוט.

 

 

  1. לא מסדרים נכון את התארים במשפט. באנגלית אי אפשר לומר the blue big ball, למשל, אלא רק the big blue ball, כי תואר המציין גודל לעולם בא לפני תואר המציין צבע. או, באופן רלוונטי יותר לעסקים, אתם לא יכולים לכנות את הגרסה החדשה והמשופרת של המוצר שלכם the new improved version אלא אך ורק the improved new version. סדר התארים באנגלית הוא כדלהלן: מספר או כמות, תכונה, גודל/מידה, גיל, צורה, צבע, שם תואר הנגזר משם עצם פרטי (אנגלי, אוסטרלי…), ומילה המתארת מטרה (מכונית ספורט).

 

  1. מתבלבלים בין that ו-which . זה אמנם קורה גם לדוברי אנגלית מבטן ומלידה, אבל החילופין האלה כמעט תמיד יקרו כשמישהו שלא שולט באנגלית כשפת אם יכתוב תזכירים, מסמכים רשמיים ומסמכים טכניים, ובאמת שזה די פשוט להימנע מהם. יש כלל אחד ויחיד שצריך לזכור, בסך הכל: that משמש כדי לצמצם את משמעות מה שבא לפניו. למשל I need to fire the workers that made that mistake. פירושו שאתה מתכוון לפטר עובדים – אבל לא את כל העובדים. רק את אלה שעשו את הטעות – משמעות מצמצמת. לעומת זאת, which מגיע לפני כמה מילים שניתן בשקט להסיר אותם מהמשפט ומשמעותי לא תשנה. This application, which we worked hard on, will be used in the following ways: נכון שנחמד להזכיר שעבדתם קשה על האפליקציה, אבל כל המילים שבאות אחרי ה- which ועד הפסיק לא משנות במאומה את משמעותו של המשפט שבא להסביר למה תשמש האפליקציה. אין כאן משמעות מצמצמת, ולכן נכון להשתמש ב- which ולא ב- that.

 

 

  1. משתמשים בפריסת נייר A4. לזה אין שום קשר לאנגלית, אבל כל כך מעט אנשים שעובדים עם ארה"ב מודעים לטעות הזו, שהחלטתי לכלול אותה בכל זאת ברשימה. ובכן, בעוד שבישראל וברוב העולם נייר המדפסות הסטנדרטי הוא A4 ובהתאם לכך זו גם ברירת המחדל של פריסת הנייר במעבד התמלילים, בארצות הברית זה לא כך. נייר המדפסות הסטנדרטי שלהם נקרא letter וכך גם ברירת המחדל של פריסת הנייר במעבד התמלילים. התוצאה? אם אתם שולחים לאמריקאים מסמך שיש סיכוי סביר שהם ידפיסו אותו, קחו בחשבון שהוא לא יהיה דומה בכלום למסמך המעומד היטב שהכנתם. (למה הם לא מתאימים את פריסת הנייר לפני ההדפסה? שאלה טובה. אמריקאים נוטים לשכוח שלא כל העולם אמריקה).

 

למרבה המזל, הפתרון לבעיה הזו הוא פשוט מאד. סיימתם לעבוד על המסמך? לכו ל'פריסה' בחלק העליון של המסך, בחרו 'גודל' וסמנו Letter. שמרו את המסמך וטפחו לעצמכם על השכם. מנעתם ממישהו בצד השני של הכדור למרוט את שערותיו בזעם כשהמדפסת תפלוט לו טקסט מבולגן לגמרי.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s